הקלטת להקה בLIVE לעומת הקלטת כל נגן בנפרד
שאלה שעלתה אצלנו הרבה בזמן האחרון:
״אנחנו להקה, מה עדיף לנו? להקליט את המוזיקה שלנו בלייב או להקליט כל נגן בנפרד?״
אין פה עניין של נכון או לא נכון - יש את מה שמתאים לכם.
חשבנו שכדאי שנמנה כמה מהיתרונות והחסרונות של כל שיטה.
יתרונות של הקלטת LIVE:
1. שימור תחושת ״ההופעה״. כל נגן יכניס את עצמו למוזיקה בהקשבה לשאר הנגנים שנמצאים איתו בחדר, ויגיב בהתאם לזה.
2. מינימליזם. אין מה לעשות, במאה ה21 כשהכל אפשרי מבחינת הקלטה ועריכה, קל מאוד להתפזר. בהקלטה של כל ההרכב ביחד יש את פקטור הAS IS שמשחק חזק (לשמור על המוזיקה כפי שהיא, מבלי לעשות שינויים מרחיקי לכת עם הכניסה לאולפן), וכל תוספת חיצונית לאחר ההקלטה עלולה להשמע תלושה מהמציאות שיצרו הנגנים בזמן אמת בחדר.
עם זאת, יש לציין שיצא לנו לא מעט פעמים להקליט הרכב בלייב, ולאחר מכן להכפיל גיטרות ובעזרת זה לדייק את התפקידים ולהקנות להם נפח וגודל אשר לא תמיד ניתן להשיג על בביצוע לייב 'נקי'.
3. קסמים שקורים רק בלייב. מכירים את התפקיד הזה שניגנתם בהופעה ועפתם עליו לחלל ואז כשהגעתם לחדר חזרות אתם פתאום לא זוכרים מה ניגנתם שם?
יש קסמים מוזיקליים קטנים שקורים אך ורק כשנגנים מנגנים ביחד, ואם במקרה הקלטתם את הקסמים האלה לאלבום שלכם - הרווחתם!
חסרונות:
1. חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים. בין כל התווים מתחבאים פרטים קטנים, בין אם מדברים על עניינים של דיוק הנגן אל מול המטרונום, או אל הסולם, או אפילו בהגשה המוזיקלית שלו. כל אלו עלולים לא לצאת החוצה כשאנחנו מקשיבים למוזיקה בקונוטציה של הרכב המנגן ביחד באותו החדר.
2. מינימליזם. אם זה לא מה שאתם מחפשים, ואתם רוצים להפציץ את הטראק שלכם במיליון פרטים קטנים, יכול להיות שהקלטה בשכבות עדיפה לכם.
3. מצב הנגן. לפעמים אין מה לעשות, התכוננתם המון ליום הקלטות מרוכז, ואז קרה משהו בחיים שלכם שהסיט לכם את תשומת הלב, ומצאתם את עצמכם מגיעים ליום ההקלטה בחוסר ריכוז. מצב שעלול לגרום לסשן כזה להיות לא הכי נעים (חבר להקה אחד ש"הורס" לכולם). אבל אתם בני אדם וזה בסדר! תשתו משהו, תרגעו ותנו למוזיקה להשתלט לכם על היום.
יתרונות של הקלטת כל נגן בנפרד:
1. תשומת לב לפרטים. הפקטור המרכזי שהקלטה בשכבות הכניסה לעולם המוזיקה.
ברגע שנגן הקליט טייק כלשהו אפשר לעצור לרגע, להתמקד בו ולהבין האם הוא נכון לשיר מבחינה הפקתית.
2. אפשרויות לתפקידים שקורים רק באולפן. ברגע שהקלטנו איזשהו Guide שינחה אותנו לאורך ההקלטות של שאר הכלים, נוכל להקליט מכל כלי נגינה כל וריאציה שרק נרצה. שוב, זה לא תמיד נכון, אבל טוב לדעת שיש את האופציה :)
3. דיוק. ברגע שהקלטנו טייק ועצרנו, נוכל להקשיב לו מספר פעמים ולהבין האם הוא מדויק מבחינת טיימינג, סאונד, הגשה ושאר פרטים.
3. לייצר תפקידים שלא ריאלי לנגן בLIVE. אם ההפקה שאתם מחפשים כוללת בתוכה תפקידים מוזיקליים שאין לכם איך לנגן אותם בקונוטציה לייבית, הקלטה בשכבות היא הדרך הנכונה בשבילכם!
בין אם זה לבנות סולו גיטרה לא הגיוני שבאותו הרגע הגיטריסט לא מצליח להקליט את כולו ברצף, בין אם זה תפקיד טכני סופר מסובך על התופים ובין אם זה בכלל 2 תפקידים שאמור לנגן אותו הבן אדם באותו הזמן!
חסרונות:
1. חוסר תחושת הLIVE. אין את תחושת האנרגיה של נגנים שמנגנים ביחד באותו החדר. את התחושה שהם מגיבים האחד לשני.
קשה לשחזר בצורה מלאכותית את האנרגיה שהרכב מייצר כשכל הנגנים ביחד באותו החדר.
2. אובר דיוק. לפעמים התפקידים לא צריכים להיות הכי מדויקים שיש בשביל להעביר את המסר בצורה הכי טובה. לפעמים דווקא ה״לכלוך״ שהנגנים יכניסו לתוך המוזיקה הוא מה שיעשה את ההבדל בין אלבום טוב לאלבום מדהים!
3. כל האופציות על השולחן. זה כמו לקבל משימה של לכתוב מאמר כלשהו. בלי נושא, בלי כותרת, בלי שום הגדרה. העיקר שיהיה מאמר. כשכל האופציות על השולחן הרבה יותר קשה להתמקד.
לסיכום, לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה והתפקיד של המוזיקאים הוא למצוא את השיטה שנכונה להם.
עם זאת, ישנם כלים שאנחנו תמיד נמליץ להקליט ביחד כמו בס ותופים על מנת להשיג את ״הדבק״ שמחבר אותם מוזיקלית.
בתמונה: אגדות רוקנ׳רול ישראליות מקליטות אצלנו בLIVE קאבר לThe Shadows.
מימין לשמאל: שמוליק ברעוז, שמואל בכר, חיימון אלגרנטי וחיים רומנו.
