5 טכניקות להקלטת גיטרה אקוסטית
גיטרה אקוסטית היא אחד מכלי הנגינה הנפוצים במוזיקה בשלל ז'אנרים - מסינגר-סונגרייטרים המלווים עצמם עם הגיטרה ועד להפקות עמוסות ערוצים בהן האקוסטית לרוב תשמש כ"שכבה" בתוך המיקס, ותבלוט בעיקר בתדרים הגבוהים.
זהו לא כלי מסובך במיוחד להקלטה, ויש מגוון דרכים להצבת מיקרופונים - כל אחת תספק לנו תוצאה שונה וחומר גלם שאיתו נצטרך להתעסק מאוחר יותר במיקס.
הקלטה בידיעה מראש מה מטרת הגיטרה בהפקה תעזור לנו לקבל החלטה בנוגע לזהות וכמות המיקרופונים וכן מיקומם ביחס לגיטרה ולנגן.
כמו בכל הקלטה אקוסטית, לפני שנחליט איזה מיקרופונים לשלוף מהארון - נבקש מהנגן לנגן את התפקיד אותו הוא עומד להקליט, נקשיב לגיטרה בחדר, ננתח לעצמנו את הסאונד שלה - האם יש משהו שמפריע לנו מבחינה אקוסטית בכלי? האם נגינה של התפקיד באזור אחר בצוואר תישמע טוב יותר? בחירת המפרט, עובי המיתרים, גודל תיבת התהודה, כל אלו ועוד ישפיעו וייעצבו את הסאונד של הגיטרה בחדר.
לרוב, כאשר נקליט גיטרה אקוסטית נשתמש בקונדנסר ולעתים יותר מאחד. כמו בכל הקלטה מרובת מיקרופונים, חשוב לשים לב לפאזות בין הערוצים השונים, לוודא שמירה על מרחק שווה מהכלי (כפי שנראה לדוגמה בהצבות 2 ו-3) וכן אם משתמשים במיקרופונים נוספים להקלטת חדר - לבדוק את מיקומם ביחס למיקרופונים הקרובים לכלי.
הנה 5 הצבות נפוצות להקלטת גיטרה אקוסטית:
1. קונדנסר בודד מול הגיטרה
זוהי הדרך הפשוטה ביותר שלרוב תתאים עבור הקלטה של הגיטרה לתוך הפקה עמוסה ובמיוחד אם מתכננים להקליט הכפלה של התפקיד ולצודד את הערוצים לימין ושמאל. שימוש בקונדנסר בעל ממברנה רחבה (כמו לדוגמה Neumann U87, AKG 414 או במקרה שלנו Slate ML1 עם אמולציה של AKG C251) בעל מרקם קליטה כיווני (Cardioid) ייתן לנו תמונת סאונד מלאה עם נמוכים וגבוהים מאוזנים. שימוש בקונדנסר בעל ממברנה צרה (כמו Rode NT5, AKG C451, Neumann KM184) ייתן סאונד מעט רזה יותר, אבל כנראה שיקלוט יותר פרטים וניואנסים באזור הצוואר.
נשים לב למרחק מהכלי (כ-40-80 ס"מ) ונכוון בתחילה לאזור סריג 12. אם נרצה סאונד רזה יותר, נפנה את המיקרופון מעט לכיוון הצוואר, ואם נרצה סאונד מלא יותר נפנה מעט לכיוון תיבת התהודה.
2. שני קונדנסרים - X/Y
שיטה זו עושה שימוש בשני קונדנסרים בעלי ממברנה קטנה המוצבים זה במאונך לזה מבלי לגעת אחד בשני. מומלץ להשתמש ב-Stereo Bar כדי לכוון את הזווית בצורה מדויקת. הצבה בצורה כזו תבטיח הימנעות מבעיות פאזה (בגלל המרחק השווה של המיקרופונים מהכלי) ותאפשר לנו לפתוח תמונת סטריאו צרה יחסית. יכול להתאים יותר עבור הפקות בהן הגיטרה מרכזית יחסית וגם ביצועים אקוסטיים של גיטרה + שירה.
3. שני קונדנסרים - Spaced Pair
בהצבה זו נשתמש גם כן בשני קונדנסרים עם ממברנה קטנה, אך הפעם נציב אותם במרחק של כ-70-80 ס"מ אחד מהשני כאשר כל אחד פונה לאזור מעט שונה בגיטרה. המיקרופון הימני יפנה לכיוון מרכז הצוואר, בעוד השמאלי יפנה לכיוון סוף הצוואר. הצבה זו תאפשר מרחב תמרון גדול יותר מאוחר יותר בשלב המיקס בגלל הגוון השונה שייקלט בכל אחד מהמיקרופונים. גם כאן חשוב לשים לב ליחסי הפאזה בין המיקרופונים ולהקפיד על מרחק שווה מהכלי.
4. מיד-סייד - Mid-Side
שיטה למתקדמים :) לצורך הצבה זו נשתמש בקונדנסר אחד בעל ממברנה גדולה ואחד בעל ממברנה קטנה. הכרחי שהקונדנסר הגדול יהיה בעל מרקם קליטה דו-כיווני (Bi-Polar או Figure of 8). נציב את המיקרופונים כמו בתמונה, כאשר המיקרופון הגדול (שייקרא Side) פונה לצד, והקטן (שייקרא Mid) פונה ישירות לכיוון מרכז הכלי. לאחר ההקלטה בתוכנת העריכה, נצטרך לשכפל את ערוץ ה-Side, להפוך לו פאזה ולצודד אותו ואת הערוץ המקורי ל-Hard Left Right. הבאלאנס בין ערוץ ה-Mid לבין שני ערוצי ה-Side ייתן לנו מעין תמונת סטריאו מזויפת שתוסיף עומק להקלטה, ותמיד תשמור על תאימות למונו (שבו ערוצי ה-Side יבטלו אחד את השני ויישמע רק ערוץ ה-Mid). זוהי שיטה שבהכרח לא תתאים לכל מקרה, אבל כדאי ושווה להכיר אותה ולהתנסות בה.
5. בלומליין - Blumelein
בשיטה זו נשתמש בשני קונדנסרים בעלי ממברנה גדולה ומרקם קליטה Figure of 8 אשר מוצבים האחד מתחת לשני ובזווית של 90 מעלות ביניהם. נכוון אותם כך שה"זווית" שביניהם פונה למרכז הכלי. הצבה כזו תתאים בחדר שנשמע טוב מכיוון שהמיקרופונים יקלטו יחדיו למעשה 360 מעלות (גם את הכלי וגם את ההדהוד בחדר מאחוריהם). אפשר לשחק עם שני המיקרופונים בסטריאו (לא בהכרח קיצוני) או לשמור במונו בבאלאנס כזה או אחר ביניהם.
שני דברים נוספים לפני שנסיים -
לאלו מכם שלא יכולים עדיין להרשות לעצמם רכישה של קונדנסר(ים) איכותי, זכרו שגם עם האמצעים הפשוטים ביותר עדיין ניתן להקליט את הגיטרה בצורה ראויה - לכל הפחות לרמת הסקיצה. גם שימוש במיקרופון דינמי סטנדרטי (כמו לדוגמה Shure SM57) המוצב מול הגיטרה, לא יישמע רע ועם טיפול נכון במיקס אף יכול להישמע טוב מאוד. גם הקלטה (מקבילה - בנוסף למיקרופון) של יציאת ה-DI של הגיטרה (במידה וזו גיטרה מוגברת) תספק לנו סיגנל שיעזור לנו להשלים את התמונה ביחד עם הסיגנל המתקבל מהמיקרופון.
